אנדרטת הי"ד ("יד לי"ד")

 

בסמוך לאכזיב, ליד הגשר הנטוי על נחל כזיב, נמצאת אנדרטת הי"ד ("יד לי"ד"),
וקבר אחים לארבעה עשר לוחמי הפלמ"ח שנפלו במקום ב"ליל הגשרים" בחודש יוני 1946.

האנדרטה, בדמות כיכר עגולה ומרוצפת, ובמרכזה תלולית.

במרכז התלולית מצוי קבר  האחים ומסביבו לוחות שיש עליהם חקוק סיפור הקרב.

במעגל החיצון של האנדרטה, 14 מצבות.
13 מהן לזכרם של י"ג מהנופלים שגופותיהם התרסקו כליל, ומצבה לזכרו של יחיעם וייץ הקבור בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

במאי 1945 הסתיימה מלחמת העולם השניה באירופה.

היישוב היהודי ציפה לכך שהבריטים שמשלו אז בארץ יתירו לפליטי שואת אירופה לעלות בהמוניהם לארץ ישראל.

אך הבריטים הקציבו רק מספר זעום של רישיונות עליה, והקשיחו את יחסם אל היהודים.

לאחר תום המלחמה, הושג הסכם בין "ההגנה", הכוח הצבאי של מוסדות הישוב היהודי, לבין הלח"י והאצ"ל להקמת מסגרת משותפת שתפעל כנגד הבריטים, ותיקרא "תנועת המרי העברי".

"תנועת המרי העברי" ביצעה פעולות רבות, ביניהן שחרור המעפילים ממחנה ההסגר בעתלית, פיצוץ מסילות ברזל, הטבעת סירות משמר החופים הבריטי ופיצוץ מתקני מכ"ם בריטיים.

מטרת הפעולות היתה להקשות על הבריטים את השליטה בארץ.

ביוני 1946 הכריז שר החוץ הבריטי ארנסט בווין על דחיית המלצות הועדה האנגלו-אמריקאית להיתר עליה למאה אלף יהודים.

בתגובה, החליטה "תנועת המרי העברי" לבצע פעולות שיוכיחו לבריטים כי ליישוב יש כוח צבאי משמעותי היכול לשבש את תכניותיהם באיזור.

ליל הגשרים

הפעולה העיקרית היתה מבצע "מרכולת", פיצוץ והשמדה של 11 גשרים ברחבי הארץ בעת ובעונה אחת, פעולה שנודעה לאחר מכן בשם "ליל הגשרים".

הפעולה הוטלה על הפלמ"ח, שהיה הכוח הצבאי המיומן ביותר.

המבצע היה מורכב ביותר שכן הגשרים היו מפוזרים בכל הארץ וכמה מהם רחוקים מאוד מישובים יהודיים.

ב 17 ליוני 1947 יצאו הכוחות ליעדיהם. הפעולה היתה מוצלחת ביותר ו 10 גשרים פוצצו, רובם נהרסו כליל.

לעומת זאת, פיצוץ הגשרים באכזיב (גשר כביש וגשר מסילת ברזל), נתקל בקשיים רבים והסתיים באסון גדול.

43 לוחמי הגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקודו של נחמיה שיין הצליחו להגיע בציר נסתר עד סמוך לגשר מסילת הברזל, כשהם נושאים מטעני חומר נפץ רבים.

אז, זיהו הנוטרים הערבים ששמרו על הגשר את כוח הפלמ"ח ופתחו לעברו באש.

כוח הפלמ"ח הסתער אל עבר היעד ובמהלך ההסתערות נפגע הלוחם יחיעם וייץ מכדור בחזהו, ונהרג.

תוך כדי הירי, התקדמו החבלנים אל הגשר על מנת להניח את מטעני הנפץ בבסיסו.
כדור שנורה אל הכוח פגע במערום המטענים והפעיל אותו.

הפיצוץ האדיר הרס את הגשר, אך גם הרג במקום 13 מלוחמי הכוח, ביניהם המפקד נחמיה שיין.

הכוח שנותר שלם החל בנסיגה אל עבר חניתה ומצובה מבלי שהשלים את פיצוץ גשר הכביש. מעוצמת הפיצוץ לא נותרו שרידים נראים לעין, לכן לא נאספו הגופות.

לאחר שנסוג הכוח, הוחבאו הפצועים במערה ליד חניתה מחשש לחיפוש בריטי אחר המבצעים.

למחרת, הגיעו אנשי "חברה קדישא" למקום ואספו שיירי גופות שנמצאו.
הם קברו אותן בקבר אחים בבית העלמין הצבאי בחיפה.

22 שנה מאוחר יותר הוחזרו שרידי הלוחמים אל מקום נפילתם, ובמקום הוקם גלעד לזכרם.

כשישה חודשים לאחר הפעולה הוקם בגליל המערבי קיבוץ יחיעם על שמו של יחיעם וייץ.
גשר הרכבת שוקם על ידי הבריטים ורכבות עברו בו עד לתחילת מלחמת העצמאות.