נועם זיואיך להרתיח מים בבקבוק פלסטיק
"קסם" שעובד הודות לכלל פיזיקלי פשוט של מעברי חום.
בדרך כלל נעדיף את הפינג'אן הישן והטוב, זה שנותן לקפה את הטעם של פעם.
אבל, אם אין ברירה ואין לנו כלי קיבול מתכתי, ניתן גם ניתן לחמם ואפילו להרתיח מים בתוך בקבוק פלסטיק!
אני מניח כי חלקכם תופסים עכשיו את הראש, או לכל הפחות מגרדים בפדחת, ויש לכם לפחות 2 שאלות:
- איך, לעזאזל, הוא לא נשרף, הבקבוק? הרי אם נזרוק בקבוק ריק לאש הוא יעלם בשניות!
- ו.. תגיד, זה לא מסוכן? הרי הפלסטיק משחרר רעלים מסוכנים אל המים, שיהרגו אותנו מיד!
ובכן, בואו נירגע, ונסביר:
בקשר לשאלה הראשונה, טדאאאאם, היכונו לשיעור פיזיקה!
מעבר חום הוא מעבר של אנרגיית חום מגוף בטמפרטורה גבוהה לגוף בטמפרטורה נמוכה או להיפך.
הפיזיקאי הצרפתי ז'וזף פורייה קבע כי הולכת חום בין שני גופים פרופורציונלית להפרש הטמפרטורות ביניהם ביחס ישר, ולמרחק ביניהם ביחס הפוך.
כאשר הבקבוק המלא במים מתחמם מהאש החיצונית, מעבר החום דרכו מהיר מספיק על מנת לא להגיע לטמפרטורת ההתכה של הפלסטיק, וכדי להעלות את טמפרטורת המים.
המים, שכידוע רותחים ב 100 מעלות צלזיוס, אינם יכולים להתחמם מעבר לכך, ולכן ממשיכים "לקרר" את הבקבוק ולמנוע את התכתו גם כאשר הם רותחים!
עכשיו, אם עבר לכם כאב הראש מההסבר הראשון, התשובה לשאלה השניה מצויה בתורת החומרים הפלסטיים.
כל הבקבוקים השקופים המשמשים למשקאות קלים או מוגזים עשויים מחומר פלסטי הנקרא PET.
זהו, אגב, בדיוק אותו החומר ממנו עשויים סיבי הטקסטיל של בגדים שהם "100% פוליאסטר" (כמו למשל מעילי פליס).
ה PET הוא חומר בטוח מאוד לשימוש לתעשיית המזון כיוון שבתהליך הייצור שלו אין שאריות של חומרים מסרטנים או מסוכנים, כפי שלעיתים אנו שומעים על סוגי פלסטיק אחרים. מקווה שנרגעתם.
כמו גם בסרטונים אחרים, גם כאן אני ממליץ על רעיונות שניסיתי אותם בעצמי.
אין בדברי כוונה כי רעיונות אלו בטוחים לשימוש על ידי כל אחד.
כמו בכל דבר אחר, כללי הזהירות ההגיוניים ושיקול הדעת הם הדבר החשוב ביותר.
כל שנותר לי לבקש: אל תנסו בבית. נסו רק בשטח, ורק אם אין ברירה.