מה קשורה סגירת חנויות ביום שלישי למטוס אנגלי?

סיפור שהיה, כך היה:

בעקבות מלחמת העולם הראשונה, האימפריה הבריטית שולטת על רוב העולם.

כדי לחבר את כל קצווי האימפריה מחליטים הבריטים להקים חברת תעופה.
ב 1926 מוקמת חברת Imperial Airways, לימים משתנה שמה ל BOAC, ולימים ל British Airways.

המטרה היתה לחבר את אנגליה עם הודו בקווי תעופה, אבל כיוון שהמטוסים היו בעלי מנועי בוכנה, טווח טיסתם היה מוגבל.

אבל לא הבריטים יירתעו מהקושי, ומסלול הטיסות השבועי הולך כדלהלן:

עלו הג'נטלמנים והגבירות על אווירון בלונדון, ונחתו בפריז.

בפריז תידלקו והמריאו לעבר ברינדיזי שבעקב המגף האיטלקי.

שם, מחליפים הנוסעים מטוס ובאמצעות סירה קטנה עוברים ל"הידרופליין" (מטוס הממריא ונוחת במים).

אותו הידרופליין היה ממריא בשעה טובה, ולאחר שעות מספר מנמיך ולבסוף נוחת בשדה התעופה הבינלאומי המפואר של… טבריה, כלומר, בכנרת!

(אגב, אם גם לכם קפץ בראש האוירון דוּד, זה שממלא את הפיילה של הקפיטריה,  אז יש מצב!).

אבל נחזור לידידנו הבריטים

עייפים ורצוצים היו הנוסעים מבלים את הלילה במלון טיבריאס המפואר, היחידי בכל טבריה שהיו בו מי ברז זורמים.

למחרת, רעננים משנת הלילה היו הנוסעים עולם על דיליז'אנס חבוט ונוסעים להיכן שהיום מטעי הבננות של קיבוץ מעגן, שם היה מנחת צבאי בריטי.

שם המתין להם בסבלנות מטוס ארבע-מנועי שלקח אותם לבגדד, ומשם לקראצ'י ומשם לבומביי…

ובחזרה לטבריה.

אותו אווירון הידרופליין היה נוחת בכל שבוע, ביום שלישי, בדיוק בשעה אחת בצהריים על מימי הכינרת.

הוא היה אטרקציה כל כך גדולה לתושבי טבריה, שכולם כאיש אחד היו סוגרים את החנויות ורצים אל הים לחזות בפלא. וכך היה מדי שבוע.

הטבריינים כל כך היו מורגלים ברוטינה השבועית שהכניסה שמחה וגיל בליבם, שהמשיכו במנהג סגירת החנויות ביום שלישי אפילו לאחר שהבריטים העתיקו את שדה התעופה הימי משם.

הבריטים, מצדם, ראו כי טוב ותיקנו תקנה גורפת לכל הערים בארץ ישראל בדבר קיצור יום העבודה באמצע השבוע, זכר לאותו אווירון מיתולוגי שפעם היה נוחת על גלי הכנרת, ומצית את דמיונם של הטבריינים בכל יום שלישי, בדיוק בשעה אחת בצהריים.