פרוייקט עדויות מפקדים ולוחמים ממלחמת יום הכיפורים
בעיצומו של יום הכיפורים, השישה באוקטובר 1973, כמה דקות לפני שתיים בצהריים, האדמה רעדה .
רעם תותחים, הפצצות מטוסים ואלפי חיילי אויב שועטים במדבריות סיני ובין סלעי הבזלת של רמת הגולן, הרעידו לא רק את האדמה, אלא גם תפיסות, אמונות, דוקטרינות ומעגלי חיים של אומה שלמה שנדמה כי לא התאוששה מהם עד עצם היום הזה.
הררי מילים נכתבו מאז על המלחמה ההיא.
הכאב, האובדן העצום, איבוד הביטחון בכוחו של צה"ל, ההשפלה שבאי המוכנות, כל אלו עשו את מלחמת יום הכיפורים למלחמה הקשה, האכזרית והמצלקת ביותר בחייה הקצרים של מדינת ישראל.
תמיד עניינה אותי המלחמה הזו. ולמרות שהייתי בכתה א' כשפרצה, נעורי ובגרותי לווו בשאלות הקשות ששאל את עצמו דור שלם: הכיצד?
הרי היינו טובים יותר. הרי בששת הימים הראנו להם מה זה. הרי מפקדי צבאנו היו בחזקת אלים עלי אדמות, בלתי מנוצחים ובני אלמוות.
בשנת 2016 גמלה בלבי החלטה לעבור ולמצוא כאלה שהיו שם, ולהקשיב להם.
חיילים פשוטים, מפקדים בכירים, אנשי צוות אויר וים, שריונרים, אנשי ארטילריה ורגלים. היה לי חשוב לשמוע צדדים רבים ככל היותר על אותו סיפור בלתי נתפס.
רבים מאלו שפניתי אליהם סירבו לדבר, מוצאים עצמם לא מסוגלים לחזור אל התופת עשרות שנים לאחר שפרצה.
את חלקם שכנעתי אחרי מאמצים רבים, בתואנה כי חשוב שסיפורם יהיה פומבי, זמין לדורות הבאים.
פרוייקט העדויות שלי לא תם.
תמיד אשאף לחקור ולמצוא את הסיפור שלא סופר, וגם את זה שסופר בלי סוף.
תמיד ארצה לשמוע את אלו שבשבילם מלחמת 1973 מעולם לא נגמרה.
♦♦♦♦
מלחמת יום הכיפורים היתה האירוע הטראומטי והמכונן ביותר בהיסטוריה של מלחמות ישראל. אני מביא פה הסבר קצר על הסיבות למחדל, מהלכי המלחמה ותוצאותיה
♦
אלוף אורי שמחוני היה קצין האג"ם של פיקוד הצפון במלחמה. ככזה, שימש כקצין המטה הבכיר ביותר של אלוף הפיקוד יצחק (חקה) חופי.
בראיון מרתק זה מתאר שמחוני את סיפור ההכנות למלחמה של מפקדות פיקוד הצפון, ואת מהלך המלחמה מנקודת מבטו.
♦
תכליתו של מבצע "דוגמן 5" במלחמת יום הכיפורים היתה השמדת מערך סוללות הנ"מ הסוריות על מנת לאפשר לחיל האויר חופש פעולה בסיוע לכוחות הקרקע.
המבצע נכשל כישלון חרוץ. בסרטון זה אני מתאר את הרקע והגורמים לכשלונו, אך גם את הדרך בה חיל האויר וצה"ל הפיקו את לקחיו
♦
סיפורם של החיילים הנצורים בעמדה מבוטנת בתל-סאקי, במהלך מלחמת יום הכיפורים, הוא סיפור מדהים של אחווה ורעות. זהו סיפור של חיילים, של מלחמה, של קרב, של היסטוריה ופוליטיקה. אבל הרבה מעבר לכך, מבעד למילים הגדולות, הסיפור הוא סיפור על הרוח האנושית, על בני-אדם, על חברים, על הקרבה, סיפור של רעות וחברות.
♦
קרב עמק הבכא היה קרב הגנה קשה ועקוב מדם שניהל גדוד 77 של חטיבה 7 בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני במלחמת יום הכיפורים.
תוך נחיתות מספרית משמעותית, בהתמדה ובנחישות הצליח הגדוד לשמור על קו המגע ולא לאפשר לסורים להבקיע אותו.
♦
חטיבת המילואים 679 בפיקודו של אל"מ אורי אור התגייסה בגיוס חרום מהיר בתחילת מלחמת יום הכיפורים על מנת להציל את רמת הגולן מחורבן מוחלט.
הכוחות הסדירים שבלמו את ההבקעה הסורית לא עמדו בהתקפה והקו בגזרה הדרומית נפרץ.הודות ללחימה נחושה הצליחו הטנקיסטים לבלום, ואח"כ לדחוף את הסורים בחזרה מעבר לגבול, זאת למרות תנאי פתיחה קשים ביותר.
♦
"…חייל מהשריון, יצחק נגרקר, מחליט לבצע מעשה של גבורה והקרבה מהסוג הקשה ביותר. הוא יוצא מהעמדה, עפ"י בקשה של מנחם, ומסגיר את עצמו לידי הסורים.
כשהוא מבין שהסורים מתארגנים לעזוב את התל מתוך ידיעה שכל הלוחמים נהרגו הוא מודיע להם שהוא החייל הישראלי האחרון בבונקר שעדיין חי, ויודע שכעת צפויים לו עינויי תופת.
הוא עושה זאת בכדי להציל את חבריו. יצחק נשלח לשבי בדמשק, שם עוברת עליו תקופה קשה מנשוא…"
(מתוך דף האינטרנט של עמותת הרעות והמורשת).
פגשתי את איציק נגרקר בתל סאקי, במקום בו השתנו חייו.
♦
תת אלוף אורי מנוס היה בעברו מפקד אגד תותחנים, מפקד התותחנים של פיקוד הצפון, מפקד הגדנ"ע ומפקד ההגנה האזרחית.
כשהשתחרר מצה"ל מונה לתפקיד נציב כבאות ראשי ולאחר מכן עסק בהוראה.
במלחמת יום הכיפורים היה סגן מפקד סוללת תותחנים ברמת הגולן.
יחידתו נפגעה מאש סורית ו 21 מחייליו נהרגו. על מבצע החילוץ שהוביל קיבל את צל"ש מפקד האוגדה.
פגשתי אותו כדי לשמוע עדות מרתקת על המלחמה ההיא ממפקד בשטח.
♦
גלעד גרבר היה נווט צעיר בטייסת הפנטומים 201 כשפרצה מלחמת יום הכיפורים.
כאן הוא מספר על ההפתעה והבלבול של היום הראשון, ההתעשתות של חיל האויר, ועל המהלכים שהובילו לכישלון מבצע "דוגמן 5" בו הופל מטוסו והוא נפל בשבי
בניגוד לרוב יחידות צה"ל, חיל הים היה מוכן וערוך היטב למלחמה והשגיו היו חד משמעיים.
אל"מ דרור אלוני היה קצין צעיר ושירת על סיפון ספינת הטילים אח"י "קשת".
♦