הצטיידות לתנאי קור – ביגוד תרמי
בארצנו, החמה בדרך כלל, נהוג לחשוב שהסכנה העיקרית למטייל מבחינה אקלימית הוא החום.
ואכן, התייבשות, צריבה ולעיתים אף מכת חום הן תופעות שכיחות אצל מטיילים שאינם נוקטים באמצעים מתאימים.
אבל בואו נדבר על הצד השני של המטבע. קור, וביגוד תרמי.
נכון, בטיולים בארץ לא סביר שנפגוש רמות קור קיצוני כמו באירופה למשל, אבל בזה בדיוק נמצאת הסכנה.
אנחנו לא מכירים קור קיצוני, לא ערוכים אליו מבחינה תודעתית ולכן נוטים לזלזל ולא להקדיש תשומת לב מלאה להצטיידות לכבודו.
כאן למטה הוספתי סרטון מחו"ל, המדבר על הרמה הבאה בהתגוננות מקור (בה אני לא עוסק בפוסט זה), רק כדי להמחיש במה מדובר.
לפני שנמשיך, צריך להזכיר שחוץ מבעיית הקור אנחנו יוצאים לטיול הליכה בשטח, ולכן כל כללי ההצטיידות הרגילים צריכים להילקח בחשבון.
אז, כמה קר יכול להיות כאן?
ובכן, יש את הטמפרטורות עצמן, ויש את האדם. מידות הטמפרטורה הנמוכות ביותר שנפגוש, וגם הן במקומות בודדים ובזמנים מסויימים בלבד, לא ירדו בדרך כלל מתחת ל 2-3 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. המדידה היא מוחלטת ואי אפשר להתווכח עמה, וקרוב לוודאי שזה יקרה ברמת הגולן או בהר הנגב, מתי שהוא בחודשי החורף.
בקשר לאדם, שזה אני ואתה, הסיפור שונה.
לכל אדם סף גירוי שונה הקשור גם בתגובת הגוף שלו למצבי טמפרטורה קיצונית.
מכירים את המאבק ההיסטורי ארוך השנים בין הבנים והבנות על טמפרטורת המזגן במשרד? זה בדיוק זה.
אז שלא תבינו לא נכון: גם אם הקור שנפגוש בו לא קרוב אפילו למה שהאלפים או ההימלאיה יכולים להציע.
עדיין, ללא הערכות נכונה הוא עלול להיות מציק, מטריד, ואפילו מסוכן מאוד.
אז הטיפ הראשון שלי הוא: לעולם אל תזלזלו בקור.
הצטיידות נכונה כנגדו תציל לכם את הטיול ובמקרים קיצוניים אולי אפילו את החיים.
כידוע הגוף משתמש באנרגיה זמינה כדי לקיים את עצמו וכדי לאפשר פעילות לגוף.
אחת הפעילויות החשובות היא וויסות חום הגוף.
כל ילד יודע שחום הגוף של אדם בריא צריך להיות 37 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הזו נשמרת ע"י כך שהגוף מייצר חום, מפזר אותו בגוף בעזרת מחזור הדם, ופולט אותו לסביבה ע"י הרחבת כלי דם והזעה כאשר הוא גבוה מדי.
זוהי מערכת מופלאה שגופנו יודע לעשות כל עוד אנחנו בריאים, וכל עוד הסביבה מאפשרת את זה.
הסכנה – היפותרמיה
לא שיש לכם סיבה טובה לזה, אבל אם תקפצו פתאום למי קרח ותהיו בהם מספיק זמן, תיכנסו, לא עלינו, למצב הקרוי היפותרמיה, כלומר הגוף יאבד חום בקצב גדול יותר ממה שהוא מסוגל לייצר, וכך חום הגוף ירד.
ירידה של כמה מעלות בודדות בחום הגוף מסוכנת מאוד ועלולה לגרום למוות.
היפותרמיה עלולה להתרחש גם בסביבה יבשה, וזאת אם נוצרו התנאים שהזכרנו- יותר חום אובד לסביבה ממה שהגוף מייצר.
העיקרון החשוב ביותר הנוגע להתגוננות מקור הוא הבידוד.
הפרדה בין הגוף המייצר חום לבין הסביבה הקרה. ידוע כי החומר המבודד ביותר הוא אויר, ולכן עשויים כל האריגים המיועדים לבידוד מסיבים הכולאים אויר בתוכם ומייצרים חייץ בין הגוף והסביבה.
חשוב לזכור: מעיל אינו מחמם! הוא שומר את חום הגוף כיוון שהוא עשוי משכבות של סיבים ה"מחזיקים" אויר.
העיקרון הזה, של בידוד, מיושם בכל שיטות ההגנה מפני קור.
כיום יש סוגים חדשים של אריגים מודרניים, שבזכות טכנולוגיה חדשנית מציעים בידוד מעולה ביחד עם תכונות של משקל נמוך, בלימת רוח, נדיפות וכדומה.
הגנה דינאמית והגנה סטטית
מכיוון שבטיולים בטבע עסקינן, צריך לזכור כי הביגוד המשמש אותנו להגנה תרמית צריך להיות גם מותאם לשימוש כביגוד לטיולים. ובתוך זה, יש גם להבחין בשתי קטגוריות הגנה: דינאמית וסטטית.
הגנה דינאמית פירושה בידוד ושמירה על חום גוף תוך כדי תנועה, בד"כ הליכה או ריצה ולפעמים גם נהיגה או שייט.
זו הגנה יותר "פשוטה" שכן הגוף הפעיל מייצר יותר חום שאותו צריך לאגור מתחת לשכבות הבידוד.
ההגנה הסטטית היא קשה יותר, שכן מדובר על מצב בו הגוף בפעילות מינימאלית כמו שינה או מנוחה.
כאן אין ייצור מוגבר של חום גוף ולכן קשה יותר לבודד אותו.
פטנט ישן אבל עובד תמיד הוא שיטת השכבות או "שיטת הבצל".
הבנתם כבר שאויר כלוא הוא רעיון טוב, אז למה לא לכלוא אויר בכמה שכבות ולייעל את העניין?
שכבות ביגוד רבות, כפי שאמרנו, יכלאו כיסי אויר רבים בינינו ובין הקור הזה שבחוץ, וידאגו שהחום היקר יישמר קרוב לגוף.
תמיד עדיף להשתמש בכמה שכבות דקות על פני שכבה אחת עבה, וכבר הבנתם מדוע.
שוק הביגוד וההנעלה לטיולים מלא ורווי במוצרים להגנה מפני קור.
בסרטונים אלו אני מדבר על חלק מהם ונותן דוגמאות.
אז חברים יקרים, צאו לטייל, ובקור לא לזלזל!
בואו נדבר שניה על התגוננות סטטית.
כזו שצריכה לשמור על חום הגוף כאשר הוא אינו בפעילות נמרצת.
או במילים אחרות, איך לשרוד לילה קרררר בשטח
הרמה הבאה בהתגוננות כנגד קור מובאת בסרטון הבא, שצילמתי במהלך טרק שלגים בהרי הדולומיטים בצפון איטליה.