אנדרטת אבשלום פיינברג
אבשלום פיינברג היה הוגה רעיון מחתרת ניל"י ומייסדה.
הוא נהרג בשליחות הארגון, כשניסה לחצות את קו החזית העות'מאני-בריטי במלחמת העולם הראשונה.
זאת בנסיון לחבור לכוחות הבריטיים בסיני לצורך חידוש הקשר המודיעיני בינם לבין ניל"י.
דמותו הצבעונית של איש ניל"י אבשלום פיינברג היא מן המסעירות, המרתקות ומעוררות ההשראה בתולדות כוח המגן העברי.
כבר בצעירותו ביטא אבשלום מיאוס כלפי השלטון הטורקי.
הרפיסות השלטונית, הגסות והאכזריות, שלעתים נבעו מעריצות ולעתים משנאת יהודים פשוטה, עוררו בו תחושות זעם כלפי השלטון ותשוקות מהפכניות.
עם פרוץ מלחמת העולם הפכו הטורקים גסים יותר משהיו.
הם בזזו בחוזק יד רכוש ויבול, גייסו אנשים בכפיה לצבאם וגירשו מאות מבני הארץ.
מפה ומשם הסתננו ידיעות מחרידות על הטבח בארמנים.
אהרן אהרונסון נרתם לרעיון, יצר קשר עם המודיעין הבריטי וכך החלה פעילותה של הרשת שנקראה בהמשך ניל"י – נצח ישראל לא ישקר
פיינברג היה בראש ובראשונה אינטלקטואל שידע שפות רבות, כולל ערבית שבה שלט על בוריה. מילדותו היה תאב דעת, ובנערותו נשלח ללימודים בצרפת והשלים את השכלתו בסורבון.
הוא שב לארץ כאגרונום , וכך נוצר הקשר הראשון עם האגרונום בעל השם העולמי אהרן אהרונסון, שהפעיל תחנת ניסיונות חקלאית בחדרה.
בינואר 1917 נהרג אבשלום במבואות רפיח, במהלך ביצוע משימה חיונית בשירות המחתרת.
מקום קבורתו לא נודע, ובמשך יובל שנים ריחפה עננת מסתורין וחשדנות סביב נסיבות מותו.
לאחר תום קרבות מלחמת ששת הימים התבצע מחקר שכלל בחינה מדוקדקת של מסמכים, עדויות ושיחות עם בדווים מאזור רפיח, אשר העידו על עץ תמר שגדל סמוך למסילת הברזל וקרוי בפיהם "קיבר אל־יאהודי (קברו של היהודי)."
בסיוע מפקד המרחב, אל"מ מוטה גור, נתגלו עצמות אבשלום תחת עץ תמר שצמח מגלעין שהיה טמון בכיסו.
על פי בדיקות יסודיות שהתבצעו במכון לרפואה משפטית הוכח באופן מוחלט שאלו הן אכן עצמותיו של אבשלום שהיו קבורות עשרות שנים במדבר. אבשלום הובא לקבר ישראל בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
התגלית המרעישה עוררה התרגשות עצומה בכל רחבי הארץ.
לאחר שהתבררה חידת מותו של אבשלום, דרש החוקר ד"ר יוסף נדבה לטהר באופן פומבי את שמו וזכרו של איש ניל"י יוסף לישנסקי.
לישנסקי היה זה שליווה את אבשלום במסעו במדבר ובמשך עשרות שנים נחשד שהוא הרוצח. לישנסקי, שנתלה בדמשק לאחר שנלכד בידי הטורקים, זכה, גם אם באיחור, להערכה הציבורית שלה היה ראוי, וגם עצמותיו הועברו להר הרצל לצד אבשלום.
אתר הנצחה לזכרו של אבשלום הוקם מזרחית לכביש החוף הישן, צפונית לצומת כפר הרא"ה.
לאחר מציאת עצמותיו הוספה כתובת במקום המספרת על כך.
בשנת 2010 בגלל צורך בהרחבת הכביש הסמוך, הועבר האתר בשלמותו לפארק נחל חדרה.