אנדרטת שיירת יחיעם

שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות שיצאה ב27 במרץ 1948 מנהריה לקיבוץ יחיעם, נקלעה למארב והותקפה על ידי כנופיות וכפריים ערבים בסמוך לכברי.

בשנת 1946, לאחר אסון "ליל הגשרים", הוקם קיבוץ יחיעם כיישוב מבודד בהרי הגליל המערבי, ומתיישביו נאחזו במבצר יחיעם.
על אף ההתיישבות היהודית באזור, הגליל המערבי יועד להיכלל במדינה הערבית בתוכנית החלוקה של האו"ם, שאושרה ב- 29 בנובמבר 1947.

בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות, עמדו היישובים היהודיים באזור במצור שכן הדרכים אליהם עברו בעכו ובכפרים ערביים. בינואר 1948 הותקף קיבוץ יחיעם ע"י כוח גדול של "צבא ההצלה", אולם התקפה זו נכשלה.
ביום 27 במרץ 1948 נשלחה שיירת אספקה לכיוון יחיעם, בפיקוד המג"ד בן-עמי פכטר.
לאחר מעבר תל כברי, נתקלה השיירה במחסום ובמארב.

התפתח קרב ממושך בן עשר שעות ובו נפלו 47 מלוחמי השיירה כולל המפקד.
רק הרכב הראשון הצליח להגיע ליחיעם, ולוחמים מעטים נוספים הצליחו לסגת לנהריה.
האנדרטה מנציחה את סיפור הקרב הקשה שהתחולל כאן.
תבליט במקום ממחיש את זירת הקרב ולצידו לוחות ובהם סיפור הקרב ועדות אישית של אחד הלוחמים.

אסון שיירת יחיעם היה בין הגורמים לשינוי מדיניות שיירות האספקה ותחילת כיבוש צירי התנועה ברחבי הארץ.
ב- 15-14 במאי 1948 בוצע מבצע "בן עמי" להסרת המצור על יישובי הגליל המערבי, ע"י חטיבת כרמלי.
כוח ימי נחת בחוף שבי ציון ותקף את הכפר א-סמריה.
שיירת האספקה מדרום השלימה את כיבוש הכפר, והמשיכה לעבר נהריה, חניתה, אילון ומצובה.

בליל 17-166 במאי נכבשה העיר עכו, והיישוב הנצור האחרון נותר קיבוץ יחיעם. עם שחר ה- 21 במאי 1948, נכבש הכפר כברי והדרך ליחיעם שוחררה.

חשוב לציין כי תוואי הכביש בתקופת מלחמת העצמאות היה דרומית לכביש 89 הנוכחי, וחצה את תל כברי, דרך אתר האנדרטה, והתחבר לכביש הנוכחי רק ממזרח לכברי.

לצד האנדרטה נמצאים בית קברות מוסלמי (של הכפר כברי), ששימש את התוקפים הערבים כבסיס ירי לעבר השיירה, וכן טחנת קמח (טחנת רייאס), המסתתרת בחורשה מצפון-מערב לאנדרטה.