מה בעצם מצוייר על המטבעות שלנו?

אנחנו נוגעים בהם, מעבירים ומקבלים אותם יום יום, אבל האם פעם נתנו להם קצת צומי? האם הסתכלנו בהם ממש מקרוב?
המטבעות שלנו מספרים סיפורים בני אלפי שנים. בואו ונכיר אותם.

 

בספטמבר שנת 1985 מאס בנק ישראל בכמות הבלתי סבירה של אפסים בכסף שלנו, והוריד שלושה מהם (מהאפסים, ברור).
כלומר, 1000 שקלים ("ישנים") הפכו בן לילה לשקל חדש אחד.
הכל נראה נפלא פתאום! המחירים צנחו פי אלף והכל היה זול! (טוב, לא בדיוק…).
היה צורך, כמובן, לשנות את כל הכסף, גם זה המרשרש וגם זה המצלצל (ה"מעות", אלו שאנחנו מכנים "מטבעות").
אחר כבוד הונפקה סדרת האגורה והשקל החדש, המכבידה על ארנקינו עד היום.
באופן לא מפתיע יש לכל מטבע שני צדדים… ואחד מהם משעמם למדי – "צד הערך", או בעברית קלה: המספר.
הצד השני, הוא "צד הנושא" מעניין ודרמטי הרבה יותר. כאן שמר בנק ישראל על המסורת החשובה של שימוש  בדגמים ממטבעות ופריטים יהודיים עתיקים.
הסדרה כוללת כיום 6 מטבעות בלבד:

10 אגורות, 1/2 שקל, שקל אחד, שני שקלים (שם חיבה: שנקל), חמישה שקלים (שם חיבה: "חמש שקל") ועשרה שקלים (שם חיבה: "עשר שקל")

האגורה וחמש האגורות היו קטנות מכדי לשרוד את העולם החדש, ובוטלו (האגורה ב 1991, וחמש האגורות ב 2008).

אגורה אחת

מין שנכחד, אבל אם תחפשו טוב תמצאו אותו בין הכריות של הספה ומתחת למקרר.

כמו כל אחיותיה לצבע היא עשויה מסגסוגת בהרכב של נחושת 92%, אלומיניום 6%, ניקל 2%. שילוב החומרים נועד בזמנו כדי להקשות על זיוף. (זיוף?? של אגורה?? נו, שיהיה). צד הנושא שלו הוא תבליט יפהפה של ספינה עתיקה.התבליט נלקח ממטבע של ארכילאוס, בנו של הורדוס, שהיה "נשיא העם" ביהודה בשנים 4 לפני הספירה עד 6 לספירה.

 

5 אגורות

גם מטבע זה, כאחותו האגורה, נכחד כמעט לגמרי. למה כמעט? כי אולי עוד תמצאו כמה כאלו בקופות הצדקה וכוסות הטיפים של המלצרים.
גם הוא עשוי מאותה סגסוגת, ומאותן סיבות.

ומה תמצאו עליו? דבר נפלא!  העתק של מטבע מהשנה הרביעית למלחמת היהודים מול הרומאים הנושא את הכיתוב בכתב עברי עתיק  "שנת ארבע" ותחתיו לולב בין שני אתרוגים.

 

10 אגורות

הקטן מבין המטבעות אותם תמצאו בכל ארנק.

למרות שערכו קטן, חשיבות הסמל המוטבע עליו לעם היהודי אדירה. סמל המנורה בת שבעת הקנים הוא הסימן היהודי המובהק ביותר ולכן הפך להיות לסמל מדינת ישראל. המנורה המוטבעת עליו מזכירה את זו שהוטבעה על מטבעותיו של מתתיהו אנטיגונוס השני שהיה המלך החשמונאי האחרון, זה שאחריו החלה תקופת השלטון הרומאי בארץ ישראל.

 

1/2 שקל

בטח שמתם לב שהוא שונה מחבריו לארנק. גם בגודלו, אבל בעיקר בגלל שהוא 1/2 שקל ולא "50 אגורות". זאת על שום מה? כדי להזכיר לנו את "מס מחצית השקל" שהיה נהוג בימי המקרא, אשר כל יהודי באשר הוא צריך היה לשלם על מנת לממן את קניית הקרבנות לבית המקדש. ואם נהפוך אותו נראה נבל קשתי יפהפה, שמיד יזכיר לנו את דוד המלך הנגן המוכשר, וזהו, כמובן, כינור דוד.

 

שקל חדש

כשיצא לראשונה ב1985, קצת קשה היה להתרגל לצבעו, לקלילותו ובעיקר לקוטנו.

הוא החל את דרכו לפני 5,000 שנה כמטבע ויחידת משקל בשפה האכדית. גם בעברית יש דמיון בין המילה 'שקל' ל'משקל' ובתורה השקל מופיע לעיתים כמטבע ולפעמים כמשקל. השקל החדש עשוי מתערובת ייחודית של נחושת וניקל, ועליו מוטבע איור של שושן צחור, סמל הנקשר להיסטוריה היהודית בתקופה הפרסית, לפני 2,500 שנה. הפרסים הרשו ליהודים לחזור לארץ ישראל לאחר חורבן בית המקדש ולהקים שלטון אוטונומי, וגם את הזכות להטביע מטבעות. לצד פרח השושן כתובה המלה "יהד" (יהודה) בכתב העברי הקדום.

 

שני שקלים חדשים

ידוע בשם החיבה "שנקל".

זהו המטבע החדש ביותר, והוכנס למחזור רק בשנת 2007. אם שאלתם את עצמכם מדוע הוא קיים, אז פשוט מאוד: הוא היחיד שעשוי מפלדה שמצופה בניקל ולכן עלות הייצור נמוכה במיוחד, שני שליש ממחיר ייצורם של שני מטבעות בני שקל אחד. האיור בצדו האחורי הוא שתי קרני שפע וביניהם רימון. קרן השפע היא סמל לעושר והצלחה. המטבע דומה למטבעות שנמצאו מתקופתו
של יוחנן הורקנוס הראשון שהיה מלך חשמונאי שהרחיב מאוד את תחומה של ממלכת
יהודה במאה השנייה לפנה"ס.

 

חמישה שקלים חדשים

ידוע בשם החיבה "חמש שקל".
ייחודו הוא בכך שהוא הכבד מכל אחיו, הוא מצולע בעל 12 צלעות הנקרא (לאוהבי טריוויה): מְתֻרְסָר (או בלע"ז "דודקגון").
כמו אחיו הקטן, השקל, גם הוא עשוי מתערובת של נחושת וניקל.
על גבו תבליט של כותרת עמוד פרוטו איולית, פריט אדריכלי טיפוסי מתקופת הברזל.
כותרות אלו נמצאו באתרים מתקופת ממלכת ישראל (לפני כשלשת אלפים שנה).

 

עשרה שקלים חדשים

ידוע בשם החיבה "עשר שקל".
הגדול והנאה במטבעות ארצנו. עשוי משתי מתכות שונות: הטבעת החיצונית – פלדה מצופה בניקל כסוף, והמרכז – ברונזה מצופה אורייט. מדוע לסבך אתם שואלים? נכון, כדי להקשות על הזייפנים. התבליט על גבו מזכיר מטבע עברי קדום משנת 69 לספירה – השנה הרביעית למלחמת היהודים ברומאים לפני חורבן בית שני.​
מתואר בו דקל מניב תמרים, שלמרגלותיו שני סלים קלועים ובתוכם תמרים.
בהיקפו הכיתוב "לגאלת ציון" בעברית בכתב מודרני ובכתב קדום.
התמר, שהוא אחד משבעת המינים, זכה בבכורה למרות שהזית נחשב כעץ הלאומי שלנו.