גן לאומי חוף השרון

הגן הלאומי חוף השרון משתרע ברצועה צרה וארוכה (300מ' על כ-4 ק"מ), מהיישוב ארסוף בדרום עד מכון וינגייט בצפון.
רצועה זו משתרעת לאורך מצוק הכורכר החופי, שגובהו מגיע בתחומי הגן ל- 40 מ' מעל פני הים.
הדבר המבטיח למטיילים תצפיות נוף מרשימות מראש המצוק.

המצוק בנוי שכבות של חמרה וכורכר, ונקיקים רבים חתורים בו.
במצוק גדלים צמחי חוף כמו חבצלת החוף, קריתמון ימי ועדעד כחול.
המצוק, מהיפים ביותר בישראל, מספק תצפית מרהיבה לים, מהמרינה של הרצליה בדרום ועד ארובות תחנת הכוח של חדרה בצפון.
בעורפו של המצוק, נמצא אזור חולי המהווה את עיקר הגן.
בחולות אלו בוצעו בעבר נטיעות רבות, בין היתר של עצי ושיחי שיטה כחלחלה, אקליפטוס, חרוב, קזוארינה ובוהיניה.
כמו כן, יש באזור שיחי בר לא מעטים של אטד החוף ושרביטן.
הצומח הטבעי באזור מגוון וכולל מין בלעדי לחוף השרון – חומעת האווירון, שאינה גדלה בשום אזור אחר בעולם.

במפנה התלול של גיא געש, צומחות רקפות וטבורית נטוייה בחולות, ולשטח הגן הועתקו צמחים נוספים כמו אירוס הארגמן וכלנית מצויה, כדי לשמור עליהם. באביב, יש באזור מרבדי פריחה של חרציות (הן חרצית עטורה, הנפוצה בארץ, והן חרצית דביקה – מהנדירים בצמחי הבר בישראל).
מהחי באזור, נמצאים כאן שועלים ונמיות ,ומיני מכרסמים, ובמצוקים מקננים שרקרקים. בשנת 2001, הושבו לטבע כאן צבאים, ועל כן הכנסת כלבים לגן אסורה.
עקב נזקים קשים שנגרמו לאזור כתוצאה מתנועה לא מבוקרת של רכבי שטח, גודר כל שטח הגן המוכרז, (אזור שפיים בשנות ה- 90', ואזור געש-וינגייט בשנת 2001 – לאחר פינוי שטח אש באזור), והתנועה בו היא רגלית בלבד.

הכניסה לאתר חופשית בשעות היום ללא תשלום.
בגבולו הדרומי של הגן המוכרז, נמצא מגרש חנייה וחורשת אקליפטוסים בה יש חניון למטיילים.
בכניסה זו של הגן, יש גם מתקן עם דפדפות מידע לשירות המטיילים.
לאורך שביל המצוק, הוסדרו מספר תצפיות נוף.

שתי דרכי הגישה העיקריות לשטח הגן הן מכביש השירות הצמוד לכביש החוף באזור שפיים וגעש.
דרך הגישה הדרומית יוצאת ממחלף חוף השרון, עוברת לצד פארק המים שפיים ואחריו בצומת טי יש לפנות ימינה (צפונה) ולהגיע לאחר כמה מאות מטרים למגרש חנייה בגבולו הדרומי של הגן הלאומי, ממנו יוצאים מספר שבילי טיול מסומנים קצרים, המאפשרים לבנות מסלול הליכה של שעתיים-שלוש.