איך קשורה יציאת מצרים להתיישבות באמריקה?

 

הציווי "והגדת לבנך" שמציינים בחג הפסח, שעיקרו העברת סיפור יציאת מצרים לדורות הבאים, מתמצה בסיפור הבא:

בשנת 1954, נסע ראש הממשלה דוד בן גוריון לארצות הברית כדי להיפגש עם הנשיא אייזנהאור.

מטרתו של בן גוריון היתה לבקש את עזרתו ותמיכתו של הנשיא האמריקאי ברגעיה הקשים של ישראל הצעירה.

באחד המפגשים עם מי שהיה אז מזכיר המדינה של הממשל, ג'ון פוסטר דאלאס, התעמת זה עם בן גוריון, ושאל אותו במידה רבה של התנשאות:

"אמור לי, אדוני ראש ממשלה, את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם את יהודי פולין? או אולי את יהודי תימן? או רומניה, מרוקו, עיראק, ברית המועצות?"
"האם כולכם מקשה אחת?" שאל המזכיר, "האם אחרי 2000 שנות גלות, עוד אפשר לדבר על עם אחד, תרבות אחת? מורשת אחת או מסורת יהודית אחת?"

הביט בו בן גוריון, רכן לעומתו מעבר לשולחן הקפה, וענה:
"ראה, אדוני המזכיר, לפני 200 שנים הפליגה הספינה מייפלאוור מפליימות' שבאנגליה ועליה מאה ושניים נוסעים, המתיישבים הראשונים שהתיישבו במה שמוכר היום כמעצמה הדמוקרטית הגדולה הקרויה ארצות הברית של אמריקה. היה זה ללא ספק, אירוע מכונן בתולדות עמך.
וכעת, אנא ממך, צא לאחד הרחובות, איפה שהוא באמריקה, ושאל עשרה ילדים אמריקאים את השאלות הבאות:

מה היה שמו ושם אביו של קברניט אותה נסיעה?

ממי, ובאיזו דרך הוא קיבל את השליחות הזו?

מה היתה מטרת הנסיעה?

כמה זמן נמשך המסע?

מה אכלו במהלכו?

וכיצד נהג הים?

לפי עניות דעתי, אמר בו גוריון, ישנה סבירות יותר מגבוהה שלא תקבל תשובות מדויקות…"

ואז הוסיף בן גוריון ואמר:

"ועכשיו, ברשותך אדוני המזכיר, נלך כמה שנים לאחור…
לפני למעלה מ-3300 שנה היהודים יצאו ממצרים.
אני מבקש ממך שבאחד מנסיעותיך בעולם, נסה לפגוש עשרה ילדים יהודים במדינות שונות בעולם, ושאל אותם:

מה היה שמו ושם אביו של קברניט אותה יציאה?

ממי ובאיזו דרך הוא קיבל את השליחות הזו?

מה היתה מטרת הנסיעה?

כמה זמן נמשך המסע?

מה אכלו במהלכו?

וכיצד נהג הים?"

 

הביט ג'ון פוסטר דאלאס בבן גוריון, ואמר: "הבנתי".